מאת אשר בן-שלמה מועצת העם, בראשותו של דוד בן-גוריון ז"ל, החליט, בשנת 1948, לקרוא למדינה היהודית בשם "ישראל", למרות הצעות שונות שהונחו על השולחן, כגון: מדינת יהודה, מדינת ציון ומדינת ארץ-ישראל. בן-גוריון השתכנע כי המדינה היהודית העומדת לקום לתחייה זכותה וחובתה לקבל את שמה של הממלכה המאוחדת של עם ישראל בארץ-ישראל, כלומר "ישראל", בהתאם לדברי שאול אל דוד, ככתוב בספר שמואל א פרק כד פסוק כ: וְעַתָּה הִנֵּה יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלֹוךְ וְקָמָה בְּיָדְךָ מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. ב

מאת אשר בן-שלמה בשנת 1948, דוד בן-גוריון ז"ל חתם על מגילת העצמאות, ביחד עם ראשי הישוב העברי בארץ ישראל, לאחר ההכרזה על העצמאות של מדינת ישראל. נכון שמגילת העצמאות עושה שימוש בשלושת מושגים המתייחסים אל האומה העברית: העם היהודי, העם העברי ועם ישראל. במגילה, מוזכר על השואה שהתחוללה על עם ישראל, טרם הקמת המדינה, דבר המציין את המשמעות האתנית של המושג. בין שנת 1948 עד שנת 1950, הרשום של הלאום נעשה על ידי משרד הבריאות בצורה הבאה: כל מי שנולד בארץ וקיבל שם פרטי ושם משפחה עבריים, נרש